האני מאמינה שלי
אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שמע, האם הוא השמיע צליל?
ג'ורג' בארקלי העלה את השאלה הפילוסופית הזו כחלק מתורתו שאומרת שאנחנו יכולים לדעת דברים רק על ידי החושים.
תפיסתי היא שחלק משמעותי אל עבר ריפוי מתקיים בתקפות החוויה.
כלומר, מתן תוקף לחוויה מייצר קרקע פוריה לעיבוד ההתרחשות, אל עבר החלמה.
אם אין מי שהיה עד למה שקרה לי יתכן ואני לא בטוח.ה באמיתות האירוע, האם זה אמיתי או שחלמתי? זה קרה לי או שדימיינתי?
על מנת לעבד חוויה, יש לייצר לה תוקף, לתת לה ממשות, להכיר בקיימות שלה. אז, נוכל להתבונן, לגעת ולהתחיל לטפל בנושא באשר הוא.
תיקוף חוויה, זה אומר לתת מקום לרגש הראשוני שעולה.
לבטוח בגוף באמצעות החושים על מנת לעבד את הרגש.
התיקוף, הינו אבן יסוד בגשר הניבנה ממקום מאוד אמורפי, שצורתו לא ברורה ולעיתים מאתגרת לניווט, למקום יותר קונקרטי שניתן ליצר עימו דיאלוג.
ממרחבי עולם המחול התגלגלתי לעולם הטיפול, כיוצרת וכמבצעת פגשתי את יכולות הגוף לדבר את הנפש ולרפא אותה ולכן, אחד הדברים הראשונים בהם אני מושקעת בראשית תהליך הטיפול, הינו רקימת חוזה אמון בגוף: בגוף המטופל.ת, בגוף הקשר שלנו (מטפלת ומטופל.ת) ובגוף הטיפול כמרחב בתוכו מתרחש התהליך.
בין טיפול דינאמי, לאקוטי.
תנועה עם הגוף במרחב ותנועה של העצמי בתוך הגוף.
גם קונקרטי וגם מופשט.
פירוק והרכבה.
הזמנה:
לחוויה.
לקשר.
למיפגש.
עם העצמי, הגופני, ה (אל) חושב, ה (אל) חש, ה (אל) מרגיש, ה (אל) נושם.
הדיאלוג בין הנוכח והנעדר כמניפסט ליכולת להחזיק מורכבות ומתן לגיטימציה לפרט.
