החשיבות של עיבוד אירועי הלחימה, הינה בשל העובדה שהחוויה הנפשית היא סובייקטיבית, לא תמיד מקבלת מקום ולעיתים שקופה לסביבה.
הקשיים האישיים שעולים עקב חשיפה לאירועי דחק מערערים את האמון שלי בעצמי ובמציאות ועלולים אף להסלים לכדי מסוכנות עצמית או סביבתית.
עיבוד לחימה מסייעה במניעת פוסט טראומה, מווסת ומנרמל סימפטומים עקב הטראומה, מאוורר את הנפש ונותן תוקף ממשי לחוויה הפרטית.
טראומה ופוסט טראומה:
טראומה – אירוע טראומתי הוא אירוע שנתפס על ידי האדם כאירוע המאיים עליו או על היקרים לו במובן הפיזי או הנפשי ועקב כך האדם חווה תחושת חוסר אונים. אותו אירוע יכול להחווה על ידי לוחם אחד כטראומתי ועל ידי לוחם אחר כלא טראומתי מכיוון שמדובר בתפישה סובייקטיבית.
לכן חשוב לדעת שטראומה היא לא האירוע אלה התפישה של העצמי את האירוע ולא כל טראומה בהכרח תהפוך לפוסט טראומה.
איך נחוות טראומה / איך זה ניראה?
עוררות יתר: דופק מואץ, אישונים מורחבים, הזעה, רעד, קשיי שינה, חוסר ריכוז, אי שקט גופני. הימנעויות, כאבי גוף "לא מוסברים", מחשבות חודרניות על האירוע, קשיים בין אישיים כגון תחושה שאני קצר.ה, תחושת נפיצות, חוסר סבלנות, דריכות גבוהה מהרגיל, ניתוק.
אותו לוחם שחווה את האירוע כטראומטי, ועיבד את האירוע, למעשה פועל לשחרר את תלכיד הטראומה שנוצר ובכך מסייע להקטין את האפשרות שיתפתחו תסמינים פוסט טראומטיים באופן משמעותי.
לוחם שחווה את האירוע כטראומתי, ולא עיבד את האירוע, ותלכיד הטראומה בגופו עורר תסמינים שלא ירדו אחרי חודש ופוגעים לו בתפקוד מועד יותר לפתח פוסט טראומה.
פוסט טראומה – מצב בו כחודש לאחר האירוע שנחווה כטראומתי, לא ירדו תסמינים והאדם נימצא באחד מהמצבים הבאים: חודרנות של מחשבות וחלומות אודות האירוע, הימנעות ממצבים שעשויים להזכיר לו את האירוע, קושי רגשי לשאת אשמה או כהות רגשית, קושי להיזכר באירוע, סימפטומים פיזיולוגיים של עוררות יתר ועוד.
